כתב הסמ"ג בסימן קל"ז וז"ל ואם ע"א או עבד שם בשר בקדרה ולא ראה ישראל אם הדיחו הבשר או לא אע"פ שכתב רבינו האי גאון שאין סומכים על דבריו של ע"א לא לאיסור ולא להיתר מכל מקום יש להתיר כאן אם יודע הע"א מנהג ישראל והיה שם שום ישראל יוצא ונכנס או שום קטן בר דעת בבית שירא פן יגיד הדבר ועוד אנו אומרין בפרק אין מעמידין ע"א נהי דאאיסורא לא קפדי אנקיותא קפדי וזהו נקיות להדיחה אחר המליחה וריב"א פירש שלא להתיר זה אלא ע"י טעימת קפילא לדעת אם יש בקדרה טעם מלח יותר מדאי עכ"ל והביאו בית יוסף בטור י"ד סי' ס"ט וכתב עליו וז"ל איכא למידק משמע שצריך שהע"א יסיח ל"ת וגם שיהיה ישראל נכנס ויוצא ותרתי למה לי נהי דמל"ת לא סגי לחודיה מכל מקום אם היה שם ישראל אמאי לא סגי אף על פי שאין הע"א מל"ת הא כי תנן בפרק בתרא דע"א המניח נכרי בחנותו אף על פי שישראל יוצא ונכנס אע"פ שאין הע"א מסיח כלל משמע דמותר ומאי שנא הכא.
באר שבע · חלק כ״ה סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.