וכבר היה אפשר לתרץ דברי הסמ"ג דסבירא ליה כדעת הרא"ה ז"ל שכתב הר"ן בפרק אין מעמידין בשמו לענין נכרי שבישל לחולה בשבת דמותר לבריא במוצאי שבת ואינו צריך לחוש משום בישולי נכרים דכל היכא דאיכא היכרא דלא ליתי לידי חתנות כי הכא שהיא שעה שאין אנו יכולין לבשל שרי וכבר ראיתי מי שפסק כן בפשיטות כדעת הרא"ה ז"ל אך אין דעתי נוחה בזה שהרי הר"ן סתר שם סברת הרא"ה ז"ל בטוב טעם ודעת ומפני כך נזהר הר"ן מזה בפרק כל כתבי וז"ל ומכאן אתה למד לדברים תלושין שאפאן או צלאן או בשלן הע"א לצרכו בדברים שאין בהם משום בשולי ע"א שמותרין לישראל כו' ועוד שהרי רבים תמהו על הרמב"ם שהתיר בפ"ב דהלכות שבת בישולי ע"א לחולה שאין בו סכנה והרשב"א הטריח עצמו ועשה לו סמוכות והביאו רבינו ירוחם בספר אדם וחוה בחלק ט' ע"ש וא"כ הבו דלא לוסיף עליה להתיר גם לבריא.
באר שבע · חלק כ״ד סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.