ועוד שהרי אביי גופיה אמר לעיל בשמעתין אפילו לפי הס"ד דמתניתין איירי דוקא במקום שאין כותבין כתובה אבל במקום שכותבין כתובה אי נקיטא כתובה גביא אלמא דפשיטא ליה אי נקיטא כתובה גביא אפילו במקום שכותבין כתובה וכ"ש במקום שאין כותבין כתובה אי נקיטא כתובה דגביא א"כ השתא דאמרינן דשפיר איכא למימר דגט היינו כתובה מטעם כיון דתקינו רבנן למגבי' לה כו' ממילא כשתוציא הגט הויא כאילו תוציא כתובתה ממש וא"כ אין שום מקום לקושיא זו דפריך אביי לטעון ולימא פרעתי אבל לפי מה שפירשו התוספות לכך פריך כיון שיש לה כתובה ואין מוציאה רק גט לימא פרעתי לא קשה מידי ועיקר קושיא זו נכללת במאי דאמר אביי וכ"ת כיון דתקינו רבנן למגבא לה כמאן דכתוב ביה דמי וזה מבואר למבין.
באר שבע · חלק א׳ סימן כ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.