ונ"ל ליישב שיש להתוספות הכרח חזק לפירושם מכח קושיא אחת חזקה שיש כפי הנראה מפשט הלשון דקאמר אביי וכ"ת כיון דתקינו רבנן למגבא לה כמאן דכתב ביה דמי ובהכרח צריך אתה לפרש שר"ל ומשום הכי שפיר איכא למימר דגט היינו כתובה כיון דתו לא קשה אטו גט מנה ומאתים כתוב ביה דאל"כ מאי הרווחנו בהאי וכ"ת כיון דתקינו רבנן כו' וכיון שכן קשה מאי פריך אביי לטעון ולימא פרעתי דכשם שאינו נאמן לטעון פרעתי אי נקיטה כתובה בידה ה"נ לא יהא נאמן לטעון פרעתי אי נקיטא גט בידה דגט היינו כתובה דאל"כ למאי נפקא מינה אמרינן דגט היינו כתובה ממה נפשך אם הוא מודה שלא פרעה אף אי לא נקיטא גט בידה חייב לפרעה ואם הוא טוען פרעתי הרי הוא נאמן וא"כ הגט חספא בעלמא הוא לענין מנה ומאתים.
באר שבע · חלק א׳ סימן כ׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.