אבל אכתי איכא למידק דהא רב מוקי בפרק הכותב המתני' דאיירי אף במקום שכותבין כתובה וגובה מנה ומאתים ע"י שטר גט כו' ואינו חושש לקושיא זו כיון שיש לה כתובה ואין מוציאה רק גט לימא פרעתי דהא פליג ארבי יוחנן דאמר הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום וגם פליג עליה לענין שובר וס"ל דאין כותבין שובר א"כ הדרא הקושיא לדוכתה מה שהקשו התוספות בתחלת הדבור ואביי נמי לוקמי הכי כדסבר רב ואיך שאתה מתרץ לרב שלא יקשה עליו קושיא זו כיון שיש לה כתובה ואין מוציאה רק גט לימא פרעתי ה"נ יהא מתורץ לאביי ולמה הודה לרבי יוחנן דהטוען וכו' לא אמר כלום וכותבים שובר.
באר שבע · חלק א׳ סימן כ״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.