אבל אכתי איכא למידק היאך אפשר להו לתוספות לתרץ דלאביי מתניתין קשיתיה דתנן כתובה ואין עמה גט כו' לכך פריך כיון שיש לה כתובה ואין מוציאה רק גט לימא פרעתי דמשמע מדבריהם דהא דפריך אביי בשמעתין לטעון ולימא פרעתי כו' דקושיא זו היא בנויה על הנחה זו דמתניתין איירי אף במקום שכותבין כתובה ושיש בידה שטר כתובתה ולכך פריך כיון שיש לה כתובה ואין מוציאה רק גט לימא פרעתי ובאמת לכאורה נראה מפשט הסוגיא דהא ליתא דקושיא זו לטעון ולימא פרעתי וכל המשא והמתן שעליה היא בנויה לפי הקס"ד דמתני' איירי במקום שאין כותבין כתובה דוקא. ועוד קשה היכא כתיבה או רמיזא בשמעתין הנחה זו שפירשו התוספות.
באר שבע · חלק א׳ סימן י״ט
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.