אבקת רוכל · חלק צ״ט סימן ב׳

אלמנה אחת קנתה ברודיש בתים אחרי מות אישה זמן רב וישבה בהם היא ובניה זמן מה ואחר כך נתנם במתנה לבתה ונסעו משם לא"י האם והבת הרשתני טרם נסיעתה למכור הבתים הנז' ומכרתים ואח"כ בא ב"ח בני האלמנה הנז' לטרוף ממני מעות הבתים בטענה שהיו הבתים של הבנים בני האלמנה והיו משועבדים לשטר חובו ולא של האלמנה עד שתוכל לתיתם במתנה עתה יש לדעת אם תספיק הודאת האלמנה איך הבתים היו שלה וכי נתנתם במתנה לבתה אם לא בסגנון הזה חליתי פני שנון זה ימים בכתב ישאל מאת מעלתו והשיב לי כי אמר לו מעלתו כי צריך שתקדים שבועת אלמנה למתנה כדי שתהא מתנה וכמדומה לי מתוך תשובה זו שלא הורצית השאלה לפני כת"ר בשלמותה ולא סיימוה קמיה אבל שאלו ממנו בסתם אלמנה שנתנה מתנה בבתים מה דין אותה מתנה וע"כ השיב כי צריך שתקדם שבועת אלמנה למתנה כי חשב שאלו הבתים שנתנה האלמנה לא נקנו אחרי מות אישה אבל קנאם אישה והוחזקו להיות שלו ואחרי מותו נתנם האלמנה במתנה ולכ"כ שצריך שתשבע קודם כי כל זמן שלא נשבעה ולא הגבוה ב"ד נכסי בחזקת יתמי קיימי כמ"ש הרא"ש בתשובותיו והביאו הטור באבן העזר כמפורש לפני חכמתו ואין זה נדון שאלתי כי בנדון של אלו הבתים נקנו אחרי מות בעל האלמנה אבי היתומים זמן רב ובנדון כזה נראה לי שלא יאמר כת"ר הדין שאמר כי טעם הדין הנז' כתב הרא"ש בתשובותיו משום דנכסי בחזקת יתמי קיימי וכמו שכתבתי לעיל בשמו והטעם הזה לא יצדק רק בקרקעות שקנאם המת והוחזקו להיות שלו והוחזק זכות ליתומים באותם הקרקעות בחיים חייתו מצד אביהם כי כל נכסיו סופם ליפול לפניהם ולהיות שלהם וע"כ נאמר אחרי מותו נכסי בחזקת יתמי קיימי והעמידם בחזקתם אבל לא יצדק בקרקעות שנקנו אחרי מיתת המת ולא נתברר זכות להם לא למת ולא ליורשיו לעולם כי איך נאמר נעמידם בחזקתם ומעולם לא היה ליורשים בהם זכות ומשפט וטבע הלשון הזה של נכסי בחזקת פ' קיימי להאמר על דברים היה להם ענין ברור להיותם קנין של איש מה ואח"כ נולד איזה ספק או ערעור בדבר הזה אז נאמר נעמיד הנכסים בחזקת מי שהיה לו זכו' ברור בהם מתחלה ובנדון שלנו מעולם לא היה ליורשי' זכות ברור מאחר שנקנו אחרי פטירת אביהם ואיך נעמידם בחזקתם אלא ודאי הבתים הללו דין מטלטלים יש להם שמתנ' האלמנה מתנה בהם: