אבקת רוכל · חלק צ״ח סימן ז׳

וע"פי הדברים האלה נשתדל ליישב ערעורי' הללו ונאמר שאעפ"י שנראה שטר כתובה בב"ד ולא נזכרו בו בתים אינו סותר למה שהעידו שהיו מכתובתה שאפשר שכתובה אחרת הייתה לה שבה נזכרו הבתים כי לפעמים כותבים שתי כתובות לאיזה סבה ומה גם כי בעלה הראשון הייתה לו עסק בנכסי המלכות ולהעלים רוב הממון שהכניסה לבעל השני כתבו שתי כתובות כדי שאם יקום אי זה מערער יראו הכתובה האחרת לבד ובאותו שטר כתובה שאינו נמצא עכשו היה כתוב שהכניסה הבתים בנדונייא ומה שכתבו שהיה בשטר צוואת הר' שבתי שהבתים הנז' היה ממונה וקניינה ונדונייתא והם כסותרים זה את זה נוכל לו' שאינם סותרים שמפני שבעלה הראשון היה לו עסק בנכסי המלכות היו מערערים על הבתים והוצרכה היא לפדותם מממונה והכניס' אותם בנדונייתא לבעלה השני ונמצא כי שלה וממונ' וקניינה ונדונייתא צדקו יחדיו ועל מה שכתוב נתתי לבתי ארבע אמות קרקע ולא סיימה אותם י"ל שמאחר שהמנהג הפשוט לכתוב סתם אגב ארבע אמות קרקע בלי סיום אין לפוסלו מפני כך וכמ"ש הריב"ש שהיה סומך להכשיר מכח המנהג דכיון דרגילי למקני בהכי קני דומייא דסיטומתא כו' ועוד דבנ"ד לא נפקא לן מידי דסיום מקום ארבע אמו' דאפי' אם סיימם לא קנה משום דהקנה קרקע אגב קרקע וא"כ סיום מקום אינו מעלה ואינו מוריד כאן ועל מה שהקנית שליש הבתים אגב ארבע אמות ואין קרקע נקני' אגב קרקע יש לומר שאע"פי כן קנתה מפני שמלבד לשון זה של הקנאת אגב יש לשונות אחרים של מתנה בשטר זה ויש לפ' דלא קיימי אקנין אגב אלא לקנין סודר שכתוב בסוף השטר קאי עלייהו שהרי כתב ותחזיק והוא לשון מתנה כמ"ש הרא"ש בתשובה כתבה הטור אבן העזר בסי' קי"ח וטח"מ ועוד שכתב לפי שבעין יפה כו' נתתי לבתי מתנה זו כנ"ל מתנה גמורה ושלימה ואע"פי שכתב כנ"ל אין לומר דקאי אמאי דכתוב לעיל שהקנה לה אגב ארבע אמות אלא י"ל דלא קאי אלא אמאי דכתב שנתן לה שליש הבתים עם כל תשמישיהם וזכיותיה' הנז' ואפי' מ"ש נתתי לה ארבע אמות קרקע ואגבן הקניתי לה ונתתי מתנה גמורה יש לפרש דהאי ונתתי לא קאי אקנין אגב אלא מילת' באפי נפשה היא וה"ק מלבד מה שהקניתי לה שליש הבתים אגב ד' אמות עוד נתתי לה השליש הנז' בקנין סודר שיבא בסוף ועוד מדכתב פעמים שנתנה לה מתנה גמורה ושלימא ודאי דה"ק אי קנייא מדין אגב תקני ואי לא תקני מדין אגב תקני מדין קנין סודר וכיוצא בזה כתב הריב"ש ז"ל סי' שמ"ה ועוד שכיון שכתוב בשטר מתנה זו כחומר וכחוזק כל שטרי מתנות דנהיגי בישראל לקנות בקנין סודר ועוד שכיון שכתוב שאם יבא בן או בת כו' ויערער על מתנה זו הן בדיני ישראל הן בעש"ג קבלה עליה מרת לידיסייא לסלק ולהדיח להוצאתה כל מיני ערעורים כו' וכך אמרה לנו מרת לידיסייא אחריות וחומר שטר זה קבלתי עלי ועל יורשי אחרי ועל כל נכסי מקרקעי ואגבן מטלטלי כולן יהון אחראין ומשועבדין לקיום מתנה זו הרי שעבדה עצמה ונכסי' ויורשיה להעמיד מתנה זו ביד בתה בלי ערעור וא"כ אם לא הייתה הבת זוכה במתנה זו מן הדין הייתה אמה חייבת להעמידה בידה מחמת שעבוד זה שמשתעבדה וכיון שכן אין יורשיה יכולים לערער עליה שאם אחד היה בא לערער עליה הם מחוייבים לסלקו להוצאתם ולהעמידו בידה ומכ"ש שאין להם כח לערער עליה ואין לומר כיון שלא נשבעה על כתובתה אין לה נכסים ונמצא שבניה ירשו את אביהם ולא ירשו משלה כלום ואם כן אינם חייבים במה שנתחייבה היא לסלק מעל מתנה זו כל ערעור והם עצמם יכולי' לערער עליה דכיון שכתוב שנתברר להם שבתים הללו הם מנדונייתא אינה צריכה לישבע עליהם וכמבואר בפי"ח מהלכו' אישות נאם הצעיר יוסף בכמהר"ר אפרים קארו זלה"ה