אבל יש ללמד זכות על מתנה זו משום דאע"ג דקי"ל יד בעל השטר על התחתונה הני מילי בדבר שאין השטר בטל לגמרי אבל בדבר שהשטר בטל בו אדרבא מעמידין שטר על חזקתו והבא לפוסלו עליו הראיה וכמ"ש הרא"ש בתשובה כתבה הטור סי' מ"ב וכ"כ הריב"ש וכ"כ הרב המגיד בפכ"ג מהלכות מלוה ולוה בשם רבינו חננאל ורבינו שמשון והרמב"ן והרשב"א והביא ראיה לדבר וכתב ויש ראיות אחרות לדין זה וכ"כ נמקי יוסף בפרק גט פשוט דלא אמרינן יד בעל השטר על התחתונה אלא בלשון שיש בו שתי משמעיות אחד לזכות ואחד לחובה ואינו סותר עיקר השטר לומר שלא נכת' בכשרות אבל לפסול את השטר ולומר שעשוהו שלא כדין לא דחזקה על העדים שעושים כל דבריהם כהוגן והעמד שטר על חזקתו והבא לפוסלו עליו הראייה עכ"ל ועוד שכתוב בשטר מתנה זו דלא כאסמכת' ודלא כטופסי דשטרי וכתבו המפרשי' שנהגו לכתוב כן כדי שכל לשון מסופק יהא ידו על העליונה:
אבקת רוכל · חלק צ״ח סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.