אבקת רוכל · חלק צ״ו סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ותדע שהחילוק שחילק הריב"ש בדברי המשנה והרמב"ם בין אומר כן בשעה שיש לו יורשים קודמין לו לאומר בשעה שאין לו יורשין קודמין לו לא נאמרו אלא להעמיד דבריו באותו נדון דוקא ולא ללמוד ממנו כגוונא דנ"ד שהרי בראותו חולשת החילוק ההוא כתב בסוף דבריו ואף אם נאמר שגם בענין זם יהיה ראוי ליירש שכונת נפתלי הייתה שיירשנו כל שלא יהיו יורשים אחרים קודמין לו מ"מ כיון שלא נודע בפרסום ובא להוציא מיד אחר צריך להביא עדים שהוא הקודם בירושה ואין אחר קודם לו עכ"ל ואם כן בנ"ד הטענה שלא נודע בפרסום לאו טענה היא כיון שלא היו דרים בעיר אחת כמ"ש מודה הריב"ש דמורידין אותו לנחלם ועוד אני אומר שאין צריך ללמוד דין זה מדיוקא דדברי הריב"ש אלא מפורש הוא בדבריו בהדייא דבנ"ד מורידין אותה לנחלה שהרי בפיו מילא לאמר וכתב ולא דמי לההיא דמרי בר איסק שלא הצריכוהו להביא עדים שאין לו אח אחר דהתם מרי הוא ודאי יורש אביו ואם יש לו אח הוא ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי אבל בנדון זה שהקורבה היא רחוקה אין זה ודאי יורש עד שיביא ראיה שהוא קרוב מכל אדם עכ"ל ונ"ד שהיא בת אחיו ה"ה כההיא דמרי בר איסק דכיון דנתברר שלא נשאר ליעקב אבי ראובן זרע ונתברר שזו בת אחיו הוייא לה ודאי יורשת ואם היה ליעקב יורש אחר הוא ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי וזה פשוט ומבואר בדברי הריב"ש ואע"פי שכתב אח"כ ועוד שאולי מרי כבר היה מוחזק בנכסי אביו מעת שהלך אביו עם הבן הקטן לבי חוזאי כו' בדרך אולי אמרה ואף גם זאת לא לחזור בו ממה שטען תחלה דהתם מרי הוא יורש ודאי אביו כו' שהרי דבר זה ברור בטעמו ונמוקו עמו:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.