ועוד שאין דברי הרשב"א שהביא החכם אמורים אלא כשכתוב בשטר שמסרו ליד השליש אם לא אשא את פלונית לזמן פלוני הריני מחייב עצמי במנה לפלוני דכיון שהוא בלשון אסמכתא הצריך הרשב"א שיאמר בשעת מסירה מעכשיו אבל למנהג חכמי ספרד שהוו מתחייבים זה לזה במנה בקנין בלי שום שיור ובלי שום תנאי והיו אומרים אם תשא פלונית הרי חוב זה מחול לך אין כאן אסמכתא וכמ"ש הרמב"ם בפי"א מהלכות מכירה המחייב עצמו לאחד בממון בלי תנאי כלל שלא היה חייב לו כלום הרי זה חייב שדבר זה מתנה היא ואינה אסמכתא עכ"ל:
אבקת רוכל · חלק פ״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.