ומה שטען ועוד כי בכ"ו לאייר קרוב לנסיעת הר"א הנז' עד וכמו שהעידו הח"ר אלישע והר' משה איש יש יש להשיב שחיוב הק"ן זהובים שנתחייבו הר"א ובנו להר"י היה מחמת מה שנשאר מכתובת אשתו אצל זקנה של היתומה והסכימו הר' אברהם ובנו להתפשר עם הר' יואב בק"ן זהובים על מנת שהר' יואב יסכים בחיתון הנזכר ומתחלה היה בטחון החיתון בקנס ואחר כך כשנתקדשה בטח לבם בקידושין ולא הוצרכו לקנס ומכל מקום פשרת הק"ן זהובים במקומה עומדת מאחר שכבר בטח לבם בקיום החיתון ע"י הקדושין:
אבקת רוכל · חלק פ״ז סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.