אבקת רוכל · חלק פ״ו סימן ג׳

ועל השלישית נאמר כי אין הזמן בזה מעלה ולא מוריד כי לא נגבל הזמן בעד עשיית הקנס עד שנאמר שנתבטל בעבור הזמן כי הקנס נעשה בלא שום זמן והזמן עשאו הפוטרופוס עם הר"א ובנו כדרך המנהג לקבוע זמן לנישואין אבל לא נסדר זמן זה בעד הקנס ועוד כי אפי' נסדר הזמן בעד הקנס והר' אברהם העביר המועד ולא בא לא מפני זו נתבטל הענין ונמחל הקנס כי הר"א אנוס היה במה שלא בא כי לא ידע שבעבור שימתין עוד זמן לבא מאחר שהנערה עדיין קטנה והנכסים עדיין לא נגבו שיעשו מעשים כאלו אשר לא יעלו על לב איש שיעבור הר"י על כל האלות והחרמות שגזרו עליו הרב הנז' שלא יתעסק במיאון ואף אם הר"י רצה לעבור לא היה חושב שהרב הנ' וכל חכמי וטובי העיר ישימו יד על פה וכף ישימו לפיהם על ענין רע ומגונה כזה כאשר כן אינם חכמי קושטאנטינה וכיון דלא הו"ל למידע שיעשה כדבר הרע הזה אנוס מקרי כדאשכחן בדוכתיה טובא בתלמוד ומהם בסוף פ"ב מבבא קמא דגרסינן התם הניח גחלת על לב חבירו פטור וכתבו הטור בסימן קי"ח וכתב בטעמו משום שסבור שלא יניחנה ולא היה סבור שלא יסלקנה שאין דרך שיניח אדם עצמו לשרוף כדי שיהרג חבירו הא קמן דמשום דלא היה לו לידע מפטר איניש בהיזק שעושה ומקרי אנוס בעשייתו ודאי שאם היה שוגג לפחות היה גולה גם בנ"ד כיון דלא הו"ל למידע מטעמא דפרישית אנוס מיקרי וכל דאנוס פטור ואע"פי שעבר הזמן והו"ל כאלו קיים תנאו וכההיא דמסכ' נדרים דאתפיס זכותיה אם לא יבא לזמן פלוני ואמרינן התם דאי אנוס לאו כלום הוא וכמ"ש הטו' סי' נ"ה הנה זה מספיק על ענין הקנס: