אבקת רוכל · חלק פ״ו סימן ב׳

רואה אני זכות להר' אברהם כנגד הר' יואב הן בענין קנס הן בענין הפזורין וטענות שטען הר' יואב כנגד אלו העניינים אינם כלום כי מה שטען כנגד הקנס הן שלשה טענות הא' שלא נעשה כדעת הר"מ במז"ל הב' שנתבטל בעת הקידושין הג' שעבר הזמן ולא בא הנה על הראשון נאמר כי כיון שקנו מידו על הקנס כפי עדות העדים אינו מעלה ולא מוריד שלא סדרוהו אז כדרך הרמב"ם כי על הסופר מוטל הסדור הזה וכל מי שקונין מידו לכתוב שטר על ענין מן העניינים דעתו על כל הלשונות הנהוגים להעשות באותו ענין כמ"ש הטור בשם הרא"ש אביו בחשן המשפט סי' ס"א וז"ל וכל דבר שנהגו במדינה לכתוב הן נאמנות הן כתבוה בשוקא הן שאר סופרי דשטרי שכבר נהגו הסופר' לכתוב כל מי שמקנה בסדור לכתוב שטר דעתו שיכתבוהו כמנהג המדינה ע"כ ועוד כי מכח הנח"ש הוא חייב בענין אף אם הוא אסמכתא כמ"ש הריב"ש בתשובה סימן סמ"א וסוף דבריו באותה תשובה ז"ל דאע"ג דאין הקנין מועיל מן הדין חייב להשלים כדי לקיים שבועתו וכופין אותו להשלים וחבירו קנה מכיון שהשלים עכ"ל בביאור תשובת הרא"ש ואע"ג שה' יואב מכחיש הנח"ש אינו נאמן כי הוחזק כפרן כי הוא כפר שלא היה קנון בדבר והעדי' העידי' שהיה וכל מי שהוחז' כפרן שכנגדו נוטל בלא שבוע' כמ"ש הרמב"ם בפ"ח מה' טוען ואע"פ שעד א' מסייע להר' יואב שלא היה נח"ש בדבר עד א' לאו כלו' הוא כדמשמ' מלשון הטור בסימן פ"ט שכתב ואינו נאמן עד שיודה לו בעל דינו או יביא עדות לדבריו משמע דעדים בעינן דאי סגי בעד אחד לימא עד אחד דהוי רבותא טפי ועוד באומדנא דמוכח שנעשה כדרך הרמב"ם כי כן הוא המנהג בעיר הזאת והדבר הזה של זה הקנס נעשה תחילה לפני יודעי ספר בפני הר' אלישע והר' משה איש ואח"כ לפני הרב כה"ר יוסף קארו נר"ו ולא יתכן לומר שכולם שכחו הדין ואע"פ שהר' יואב מכחיש אין בדבריו כלום כי כבר הוחזק כפרן כדפי' ואע"פי שעד אחד מסייעו לאו כלום הוא ועל השני נאמר כי הבל היא כי היאך נתבטלה בעת הקדושין וכי בעבור שעשו קידושין ואלומי אלמוה למלתא נתבטל הקנס ומי בטלו ולמה יבטלנו ועדיין הדבר בין אוכל אולי אם אח"כ ילמד הר' יואב ליתומה למאן כאשר כן עשה בסוף ונמצא הענין בטל מעיקרו ועוד כי בכ"ו באייר קרוב לנסיעת הר' אברהם נסדר שטר של הק"ן זהובים שנתחייבו הר' אברהם ובנו להר"י וזה היה זמן רב אחר הקדושין ואם הקנס נתבטל איך היה מתחייב הר"א ובנו בק"ן זהובים כי לא נתחייב הוא בזה רק בעבור שנתחייב הר"י בקנס המאה זהובים ואם זה נתבטל גם זה נתבטל דהא בהא תליא כמפורסם לכל וכמו שהעידו הח"ר אלישע והר' משה איש והרב הנז' שאמר שצוה לסופר שלא יתן השטר הק"ן להר"י אם לא יתן שטר הקנס להר"א: