אבקת רוכל · חלק פ״ה סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ועל ענין הט"ו חדשים ששואל שלא עשה משא ומתן כי הוצאה ופיזור כבר אתם רבותי רואים כי אין רגלים בדבר כי כבר השבתי בתשובות הראשונות כי הוא בא מרשותו מעצמו ועל הביטול ההוא נחית לבקש בקשתו ומעותיו ומתחלה על זה בא וגם הפיזור שתובע שהוציא עכשיו שהלך לקושטאנטינא לישא אשה לבנו האמת יפה הוציא לישא אשה לבנו ומי שלחו להשיאו בקושטאנטינא ישיא אותו במקומו ולמה תובע דברים שהם התול לשומעים כי הרשאה ששלח להחכ' הנזכר המורשה שלו הנזכר מאנדירנו"פלא היה יכול לשולחו כי כאן היה ראוי לדון ולא בקושטאנטינא כי כאן עברו התנאים ויודעים אותם ולמה הלך בקושטאנטינא באופן שאיני יודע התביעות שזה האיש תובע למי שאינו חייב לו כלום ועל ענין הבושת שתובע אדרבא הבושת נשאר עם היתומה שגרם לה שתמאן שהוא פגם משפחה אלו הם התביעות שתבע החכם המורשה הנזכר מכה"ר יואב הנזכר ומה שהשיב אליו הר' יואב הנזכר על כל אחת ואחת:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.