ומה שהביא כ"ת מדברי הטור אין משם ראיה שהטור לא נחית תמן אלא לומר שאע"פי שכתב תחלה שצריך שיאמ' אתם עדי ואם לא אמר אתם עדי אינו עדות יש חולקין בדבר ואומרים שאע"פי שלא אמר אתם עדי מהני להרמ"ה ולהרמב"ם ומ"מ איכא ביניהו דלהרמ"ה צריך שיאמר לשון הודאה ממש ולהרמב"ם אע"פי שלא אמר לשון הודאה כיון שאמר דרך הודאה מהני וכמו שדייקתי שהוא מוכרח בדברי הרמב"ם ואפשר דהרמ"ה נמי לשון הודאה דנקט ל"ד אלא כוונתו דרך הודאה כהרמב"ם אבל לומר שהרמב"ם סובר דלשון הודאה בעי כדמשמע שהוא דעת הרמ"ה זה דבר שאי אפשר לאומרו בשום פנים מפני הדיוקים שדקדקתי בלשון הרמב"ם והם מוכרחים וכן המנהג הפשוט שכיון שאמר בדרך הודאה אע"פי שלא אמר כלשון הודאה הוי עדות:
אבקת רוכל · חלק פ״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.