יניק וחכים נבון וחשוב י"א אחרי דרישת השלום אותיותך ראיתי מובאות על דבר מ"ש החולה שיש לאלעזר בנכסיו מאתיים ויניצייאנוש וז"ל כת"ר הן הנה דברי ההלכות גבי ההוא דאמר מנה לפלוני בידי ואמרו יתומי' חזר ואמר פרעתי דמי המנה כתוב בהלכות כיון דלא פסיק למילתיה אימור דכמדכר אנפשיה ופירש נמקי יוסף מדכר אנפשיה שהרי מתחלה לא צוה בענין שנתרצת בנתינתם משמע שהיה ספק בידו ואיגלאי מילתא למפרע שנזכר הדבר ולכן לא פסיק למילתיה לומר תנו עכ"ל כת"ר:
אבקת רוכל · חלק פ״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.