אבקת רוכל · חלק פ״א סימן ב׳

נודע בשערים שאין דרכי להשיב לשואלים כי אם כאשר יבררו אותי השתי כתות לדיין או כאשר אהיה נשאל מהיושב על המשפט אבל כאשר תשאל כת אחת בלבד איני משיב כאשר למדנו מדברי הרא"ש והריב"ש בתשובותיהם ולכן בנדון זה שהשאלה היא מהכת האחת בלבד משכתי ידי מלהשיב אח"כ ראיתי שאחד מחכמי העיר הזאת כתב תשובה לשאלה זו ולא נראו לי דבריו ראיתי שאם אשתוק מתוך שתיקתי ידינוני כמסכים לדבריו ולכן אמרתי כשם שקיבלתי שכר על הפרישה אקבל שכר על הדרישה ולכן הוכרחתי לצאת ממחיצתי ובכן הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי להשיב כאשר יורוני מן השמים. וראשונה אומר כי התנאים שמתנים האנוסים עם האנוסות בשעת נישואין בנימוסי הגוים אין להם קיום כלל. ומ"ש המורה שהם קיימים בין שנדין אותם כדיני הגוים בין שנדין אותם כדיננו אם כדיניהם מההיא דרב גידל כו' ואע"ג דבעינן עמדו וקדשו כו' והכא ליכא קידושין כלל כו' ואפי"ה כיון דלדידהו הוו קידושין ונשואין והויה לגביהו אשת איש ועונשין הבא עליה הא איכא הנאה דמחתני אהדדי בנימוסיהם וגמרי ומקנו עכ"ל דברים תמוהים הם לעשות את שאינו זוכה כזוכה שאם אמרו חכמים טענת גמרי ומחתני במקום שיש קידושין כשרי' ואף גם זאת הצריכו שיעמדו מתוך אותם הדברים ויקדשו ואם לא קדשו עד אחר זמן לא קנו יאמרו במקום שאין שם קדושין כלל דאינה אצלו אלא כפלגש דכיון דחיתון אין כאן תנאים אין כאן ומ"ש עוד ואפילו כשזכו ובאו לחסות תחת כפני השכינה דינינן להו לענין ממון כי הני תנאי דאתנו אהדדי בשעת נישואיהן וכתבינן להו כתובה כי הני תנאי' כו' והוי כגוי שקנה קרקע מגוי כדיניהם כו' ונתגיירו שניהם דכיון דקנה בדיניהם קנה ותו לא פקע כו' אם היו מודים לו שתנאי נישואיהם קיימים לא היה צריך להביא ראיה לומר דכשנתגיירו לא פקע הדבר פשוט הוא אבל אעיקרא דדינא פירכא דכיון דקדושין ונשואין אין כאן תנאי נישואין אין כאן וכל מה שהאריך להביא מההיא דסיתומטה כו' וממקום שיש מנהג ידוע כו' אינו ענין לנ"ז כלל דמה ענין מנהגי ממון דקנו אפי' בישר' לתנאי קדושין ונשואין במקום שאין קדושין ונשואין כלל דפשיטא דלא קנו: