אבקת רוכל · חלק פ׳ סימן ל״ב

בענין עכוב הנכסי' בפראנסייא ע"י הגוי השלי' הרשע מה שתוכל חנה לברר או להשבע כפי מה שכתבנו למעלה שפיזרה לגבות הנכסים שעכבה היא ע"י הגוי נראה שחייבת רבקה בכל דהוייא ג"כ כמוסר ממון חבירו ביד הגוי כיון שאמרה לגוי שילך לעכב הנכסים ואעפ"י שלא הוציא הגוי שום דבר מיד חנה אלא שעכב מה שביד אחרים והיה נראה שהיא גרמא בעלמא כיון שחנה הנז' הוכרחה לפזר כדי לגבות החובו' מפני ששלחה היא לעכבם הוי דינא דמסו' בדבורא קא מחייב אפי' לא הוציאה מידה שום דבר אלא שלא גבתה קצת החובות מפני העכוב הוייא נמי מסירה בדיבורא דדבורא דידה קא מפסד' נכסי ואפי' היתה גרמא והיתה היא פטורה ההפסד הוא על נכסי בתה כי העכוב לא היה אלא על שם נכסי בתה דינה כמו שבא בשאלה אבל מה שהפסידה ע"י מלשינות הגוי שהיו השתי אחיות יהודיות ובנותיהן לא היה בשליחותה כו' והוי גרמא בעלמא והוא על כלל הנכסים כי הגוי הלשין על כולנה ורבות בנות עשו חיל וחנה עלתה על כולנה לא חננתי לחנה ולא שררתי לשרה כי אם כדין דנתי את דינה כפי מה שהראוני מן השמים מפי סופרי' ומפי ספרי' נאם הצעיר