נמצינו למדין שהתנאי והמנהג של חצי הנכסי' אינו כלום כיון דקדושין ונישואין אין כאן תנאי נשואין אין כאן ומתנה אין כאן כיון שלא קנת' באחד מהדרכים שהמקח נקנה בו כמו שהוכחנו יפה ומה לנו עוד ללכת לקראת נחשים הלא תלמוד ערוך הוא בידינו דתנן בסוף פרק הכותב גר שנתגייר הוא ואשתו עמו כתובתה קיימת שע"מ כן קיימה ואתמר עלה בגמ' אמר ר"ה ל"ש אלא מנה מאתי' אבל תוספת אין לה ורב יהודה אמר אפי' תוספת יש לה מיתיבי חידשו נוטלת מה שחידשו תיובתא דרב יהודה רב יהודה מתני' אטעיתיה הוא סבר כתובתה קיימת אכולה מילתא קאי ולא היא אעיקר כתובה קאי ע"כ הא קמן שאע"פי שבזמן שנישאו היו גוים והא ודאי כתובתן קיימת אף בתוספת בעודן גוים כשנתגיירו פקע שעבודא והוי למפרע אף לענין ממון כאלו היו שם נישואין עד עתה שנתגיירו וקדש ונשא וכל שכן אנוסים אלו שלעולם דין ישראלים עליהם אין שם קדושין ונשואין עליהם אלא על כרחיך שאף לענין ממון אין ממשות בתנאי נישואין שלהם וזה פשוט ביותר:
אבקת רוכל · חלק פ״א סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.