אבל בנ"ד אין אנו צריכים להם דפשיטא דתנאיה' קיימים דכיון שראובן נפטר שם הרי נתקיימו תנאיהם שם וזכתה חנה בחצי נכסי בעלה בנימוסיהן נכנסה עמו ובנימוסיהן יצאה ותנאיהם קיימים וכ"ש אם תנאי זה נהוג במלכות ההוא אפילו למי שלא התנה כמו שבא בשאלה דכיון דמנהג קבוע הוא הוי כדינא דמלכותא דינא לכ"ע בכי האי גוונא שהוא דבר שוה לכל וע"מ כן נושאין וכן זוכה חנה אשת ראובן הנזכר בחצי נכסיו מצד צוואתו שכתב וז"ל (אי דיכו מאש קיאין סו האזיינדה טייני לה מיאטאד סו מוגיר חנה ע"כ ור"ל ואמר עוד כי בנכסיו יש לאשתו חנה החצי ע"כ וגם כי לשון זה שאמר שיש לאשתו בנכסיו החצי אינו לשון מתנת ש"מ שלא אמר שהוא נותן או מניח החצי לאשתו אפ"ה בלשון זה היא מודה יותר בחצי שהוא כמו הודאה שהוא מודה שחצי נכסיו הם לאשתו כמו מה שכתוב קוד, בצוואה שאמר כי בכל נכסיו יש לאחיו החצי:
אבקת רוכל · חלק פ׳ סימן כ״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.