עוד אני אומר דשטרי כתובות הנעשי בעש"ג היו כשטרי מכר והלוואה שהם כשרי' לכולי עלמא דכיון שעיקר השטר של כתובה שכותבים בפניהם הוא כמו שטר חוב או הלוואה שמודה שהכניסה לו סך מעות בנדונייתא הוא כשר גם התנאים שהם כותבים באותו שטר כתובה שלהם שהם מתנים שאם יפטר הוא שתקח היא חצי נכסיו לאחר מותו והוי נמי כשטרי שותפות ביניהם דכשר דע"י הנדונייא נתרצה לתת לה חצי נכסיו והוי כשטרי הלוואה דאינם אלא לראייה בעלמא וכ"ז הוא אפילו היו באים האיש ואשתו האנוסים לחסות תחת כנפי השכינה והיה נושאה עתה כדת משה ויש' בסתם היו התנאים קיימים כמו שהתנו אותם בשעה שנשאה בנימוסוהם של גויים דאע"ג דנישואין שלהם פסולים והרי היא כפלגש אצלו כמו שכתב הריב"ש ז"ל סי' ו' אפי"ה לענין ממון תנאיהם קיימים כמו שכתבתי אם בדיניהם ואם בדיננו כיון שכתובים התנאים בשטר העולה בערכאותי' דכשר לכ"ע כפי מה שכתבתי:
אבקת רוכל · חלק פ׳ סימן כ״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.