ונראה לי כי מ"ש לשון זה הוא על הקדמת התנאי שעשת עמה בשעת נישואין שיהיה החצי לאשתו כשימו' הוא וגם מצד התנאי הנהוג בכלל המלכות אמר שיש לו בנכסיו החצי כלומר מצד התנאי והמנהג וגם כי מצד התנאי והמנהג היה כבר החצי עתה באמירתו זאת הוא מקו' התנאי ההוא והוא באומר כי הוא חפץ עתה ג"כ שיהיה החצי לאשתו גם כי לא היה מתנה עמה כך וגם שלא היה המנהג כך ולא גרע לשון זה בשעת צוואתו ממה שהיה אומר שהיה נותן או מניח לאשתו חצי נכסיו כי גם בדיניהם דברי ש"מ ככתובים וכמסורים במה שהוא יכול לצוות והם מקיימים כל צוואת המת ובנו צריך לשטר מתנה וא"כ חנה אשת ראובן זוכה בחצי הנכסים מכל אלו הצדדים:
אבקת רוכל · חלק פ׳ סימן כ״ה
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.