ומ"מ לענין הדין נראה שמכירת הר' יצחק אינו מכר לא להר' יוסף אפומא"דו ולא לזולתו אף אם תתרצה אמו שראינו שדעת המצוה הזה היה להעמיד בניו בנחלתו כל ימי אשתו לפחות כי מ"ש וזה יובן ג"כ אחרי מות אשתו קאי למה שכתב אז יתן לו הר' יוסף אחיו להר' יצחק הבתים כלומר אע"פי שצויתי שכשיתן הר' יצחק להר' יוסף שלשת אלפים לבנים יתן לו הבתים התנה עוד תנאי שני שיהיה אחרי מות אשתו אבל בחייה אפילו יתן לו השלשת אלפים לא יתן לו הבתים וא"כ כל זמן שהאשה קיימת אין רשות להר' יוסף ליתן הבתים לה' יצחק ואם נתנם אינם נתונים ומ"מ לא הפסיד זכותו הר' יוסף בכך כמו שעלה על דעת הח"ר הימין כי הפריז על מדותיו בכך דכיון שמתנה בטלה הוי כאלו לא נתן:
אבקת רוכל · חלק ע״ח סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.