אבקת רוכל · חלק ע״ז סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אחרי החפוש והחקירה בטענות הנ"ל נראה לנו ח"מ שמה שמכר הר' יצחק מכירתו מכירה ויהיו הבתים קנויים מעכשיו להר' יוסף אחרי מות אמו של הר' יצחק אמנם תוך זמן זה לא יוכל להכנס בבתים עד שתמות אמו של הר' יצחק הנ"ל ועוד בכח חרם ונידוי שהר' יצחק ילך ויפייס את אמו אם בדברים ואם בממון כדי שתתרצה במכירה הנ"ל ואם לא תתרצה אמו אין עוד שום חיוב על הר' יצחק הנז' דאטו תרקבא דדינרי יהיב לה כו' ועוד גזרו שאם אמו של הר' יצחק הנז' תתרצה במכירת הבתים לאדם אחר שלא יועיל זה לקונה אחר מפני שקדם הר"י בקנית הבתים והר"י מכר לו הזכות שיש לו מעכשיו וגוף הקרקע הוא שלו כמו שנראה מדברי הצוואה עוד גזרו שהר"י ישלים לפרוע שאר מעות הבתים להר"י באופן וסדר שהתנו ביניהם בעת המכירה טען הר' יוסף ואמר בעת המכירה התניתי עם הר' יצחק הנז' שיהיו המעות ביד שליש כל עוד שלא תתרצה הזקנה אמו ואחיותיו של הר"י הנזכר במכירה הנז"ל ועל זה הביא עדים והעידו הר' חיים אלטור טו"שו והר"י אלחנא"טי איך בעת שנגמר מקח הבתים שמכר ה' פרח לה' יוסף הנז' היו התנאי שיעשה הר' יצחק הנז' עם אמו ועם אחיותיו ואחיו שיתרצו במכר הבתים ההם ואם לא יתרצו אמו ואחיותיו של הר"י הנז' ישארו מעות המכר ביד הר' חיים אלטורש"וש כל עוד שלא נתרצו אמו ואחיותיו של הר"י הנז' ולהיות שהעידו עדים הנ"ל מה שנראה לנו גזרנו שיכתוב הר"י הנז' החוגי"ט ביד הר' חיים אלטורש"וש עד שתתרצה הזקנה הנז"ל באופן שלא תשאר שום תביעה וערעור על הבתים הנ"ל כמו שהתנה בשעת הקנין ולהיו' ענין זה פשוט ואין צורך להאריך עליו בראיות גזרנו הנ"ל חיים אלפואל חיים בר יעקב באסאן זלה"ה:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.