בהיות שבאו לדין הר' יצחק פרח והר' יוסף אפומא"דו ותבע הר' יוסף מהר' יצחק שמכר לו הבתים שירש מאביו וקנה אותם בחזקה ובקנין סודר בפני עדים ונתן מעות ותובע הר' יוסף שיתן לו השתים שקנה לדור במקצתם אשר אינם משועבדות למשכנתות וילך עמו לבית הקאדי לכתוב חוג"יט כמו שיש לו שטר בדיני ישראל כי כן נתחייב לו השיב הר' יצחק ואמר האמת כדברי הר' יוסף שמכרתי לו הבתים בקנין גמור והחזיק בהם כו' אמנם אמי אינה רוצה שאמכור הבתים ואני משועבד לאמי בירושת הבתים האחת מכח שטר צוואה שצוה אבי הר' ששון נ"ע לפני מותו חזר הר' יוסף ואמר שכשנגמר הקנין בענין הבתים נתחייב' לי שתעשה עם אמך ועם אחיך ועם אחיותיך שלא יעכבו במכירת הבתים ואתה נתחייבת לי בעד אמך ואחיך ואחיותך השיב הר' יצחק ואמר שלא נתחייב בעד אמו ואחיותיו אלא אמר שילך לדבר לאמו על זה שתתרצה במכירת הבתים עד כאן טענות השני בעלי דינין הנזכרים למעלה:
אבקת רוכל · חלק ע״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.