גם ילמדנו רבינו אם לזה האיש היו לו בעלי חובות וקדמו וגבו קודם האשה אם מה שגבו גבו ובפרט שאחד מהבעלי חובות היה שאמר שהיה חייב לו שכר לימוד בנו זמן רב ולא ביאר אבי הנער כמה היה כונתו לפרוע לרב בשביל הנער ותפס הרב מנכסיו והביא עדים שאמר לו אבי הנער תעשה חשבון כאלו שכרך עומ' בריוח והעדים לא ידעו כמה היה הסך ילמדנו רבינו לפי שקצת מחכמי אשכנז רוצים לומר שמתנה היא מתנה ואפילו לא נשאר לאלמנה כלל מכתובחה גם אומרים שהבעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבוי אף כי בזה אני מודה להם בעיקר הדין אבל אני אומר ששכר לימוד בלי ידיעת כמה היה נותן לרב אינו נקרא בע"ח ובפרט שנודע בכל העולם כי זה הנפטר קודם שנשא זו האשה לא היה לו פרוטה וכל הממון הוא של האשה ועתה יבריח זה הש"מ כל הנכסים ויתנם לקרוביו ויניח אשתו שהביאה לו כל המעות בלא דבר במטו מינך ישיבני האדון כי הכל כשלחן ערוך לפניו והאלמנה צועקת ולית דמשגח בה לכן למען ה' תשובתו מהרה תצמח כו' נאם המר ונאנח משה צהלון:
אבקת רוכל · חלק ע״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.