אבקת רוכל · חלק ע״ב סימן ו׳

עוד שאלוני מהמתנה שנתן ראובן לשמעון קרובו ממשפחתו במתנת שכיב מרע אם תועיל והנראה לע"ד כי אחר שנראה לע"ד שהשטר וואק"וף שעשה יעקב לבנו ראובן בעש"ג שהוא כשר מפני שאינו אלא לראייה וכבר החזיק ראובן בבתים ועוד מטעמים אחרים שזכרתי שמהם נראה שהשטר כשר א"כ נראה לע"ד כי לא יש יכולת ביד ראובן לתת שום דבר מהבתים במתנה לשום אדם כי אין לראובן בבתים אלא הדירה והשכירות בלבד ולא דבר אחר ואין במתנה שנתן ראובן לשמעון קרובו ממש וא"ת אחרי שראובן ראוי ליורשו לא יועיל שום תנאי כדאמרינן בב"ב פ' יש נוחלין אלא אמר רבא כד שלח רב אחא בר עוירא לדברי רבי יוחנן בן ברוקא נכסי לך ואחריך לפ' אם היה הראשון ראוי ליורשו אין לשני במקום ראשון כלום שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לה הפסק וכתב לשם רש"י ז"ל והכי הלכתא כד שלח רב אחא דהא חזינא עובדא בסמוך כוותיה עכ"ל י"ל דההיא איירי במתנת ש"מ ונ"ד איירי במתנת בריא דהא בריא היה יעקב כשנתן המתנה לבנו ראובן וכך כתב הרמב"ם ז"ל בהלכות זכייה ומתנה בפ' י"ב ז"ל ש"מ שאמר נכסי לפ' ואחריו לפ' אין לשני אלא מה ששייר ראשון ואם היה הראשון ראוי ליורשו כגון שהיה מכלל הבנים אין לשני כלום שכל לשון מתנה ליורש הרי היא בלשון ירושה וירושה אין לה הפסק אע"פי שאמר ואחריו לפ' אבל הבריא שנתן מתנת בריא על דרך זה וכתב לזה נכסי לך ואחריך לפ' אין לשני אלא מה ששייר הראשון בין שהיה הראשון ראוי ליורשו ובין שלא היה ראוי ליורשו עכ"ל וכתב לשם המגיד נראין דברי הרב נכונים בדין הבריא כיון שהעלנו שאין הבריא יכול להעביר נחלה בלשון ירושה אלא בלשון מתנה כו' כך כתב סמ"ג סי' פ"ב ואך כתב רבינו ירוחם נתיב כ"ד וכ"כ הרשב"א סי' אלף ל"א ז"ל הדבר פשוט שדברי רב אחא בריה דרב עוירא פרק יש נוחלין דאמר אם הראשון ראוי ליורשו דירושה אין לה הפסק אין הדברים אמורי' בבריא שנתן למי שראוי ליורשו שמתנ' הבריאים אינה ירושה ולא נאמרו הדברים רק במתנת ש"מ שנותן בשעת שהוא ראוי ליורשו ולפיכך כל שהוא נותן מתוך בוריו אם אמר ואחריו לפ' דבר ברור שדבריו קיימים דאפסקינן אבל במתנת ש"מ אע"ג דאיהו סבר יש הפסק רחמנא אמר אין לה הפסק עכ"ל: