אבקת רוכל · חלק ע״ב סימן ה׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה אין ספק כי בשטר הוואק"וף יש הנאה למלך שיכתבו ויקיימו כי ע"י קיום הוואק"וף תבא תועל' למלך שאוכל את חוקו ומעשים בכל יום שבאים שלוחים מאת המלך יר"ה לבקש על הוואקו"ף ורואים מה שצריך לוואק"וף להוצאה והמותר לוקט אותו המלך יר"ה הנה מכל הנזכר לעיל נראה לע"ד שהשטר וואקו"ף שעשה יעקב לבנו ראובן בערכאות שהוא כשר ועוד דנ"ד איירי בקרקע וכתב המרדכי בפרק הגוזל בתרא ז"ל פי' רבינו חננאל דקי"ל כשמואל דהא רבא קאי כוותיה ומחזיק בטעמיה דאמר רבא תדע דקלטי דקליה וגשרי גשרי ועברנא עלייהו ועוד לשם כתב ראבי"ה מ"מ דוקא בקרקע שייך למימר דינא דמלכותא ואם נפשך לומר כי השטר שעשה יעקב לראובן בנו יפסל מפני שהוואק"וף הוא הקדש לטעות אומות העולם נראה לע"ד כי יש הפרש בין הוואק"וף של אל כל"יל שהוא של אברהם אבינו ע"ה ובין הוואק"וף של טא"הו כי לשם הוא בעד לחם ומזון להאכיל לבני עולם לעוברים ולשבים מאיזה עם שיהיה וזה נעשה לכבוד אברהם אבינו ע"ה כמו שהיה הוא עושה בחייו שיאכל לעוברים ושבים וכ"ש דאנן סהדי שיעקב לא נתכוון לדבר עבירה אלא שכוונתו היתה מה שכתוב בשאלה כדי שלא יבואו הגוים אשר היה הוא חייב להם ויקחו הבתים שלו בחו' אשר הוא חייב להם אחרי אשר אכלוהו וכיליהו ברביתיו' גם גוונא שנית כדי שלא ימכור בנו ראובן הבתים ויכלה המעות בהבל ויאבדו הבתים ומפני זה הטיל עליהם גודא רבה מכל הטעמי' הנז' נראה לע"ד כי השטר וואקו"ף שעשה יעקב לראובן בנו בעש"ג הוא שטר כשר:
נחלת הכלל · Leipzig, 1859

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.