אבקת רוכל · חלק ע״א סימן ו׳

ונראה לי שעל כרחיך צ"ל בנדון דידן דהוי כמו שכתב בתחלה תטול אשתי כך וכך מאחר שכתב בשטר הצוואה הוו עלי עדים בדבר זה ואף חתמו ותנו לה לאשתי מרת שולי ואח"כ כתב הסך שיתנו לו לבת אחיו ולקרובו ואח"כ חזר וכתב כל נכסי כו' עד הכל נתתי לאשתי הנ' כו' משמע מלשון השטר כאילו כתב לאשתו תחלה א"כ יכול להיות דאפילו אי הוה כתוב שטר זה לאחר הוי שיור כל שכן בנ"ד ואין לומר דהכא בנ"ד על כרחינו לומר דאפט' עשאה למרת שולי ולא מתנה קא יהיב דאי מתנה קא יהב מאי אצטריך שיתננה דרך מתנה וירושה אלפים לבנים לירושתו בת אחיו הא אם אין שום קרוב יותר קרוב ממנה זולתה הוה ליה למיכתב רק לקרובו האחר ת"ק וכל שאר נכסיו לאשתו זולת אלפים לבנים ממילא שמעינן דבת אחיו תטול האלפים לבנים מאחר שאין יורש קרוב יותר ממנה דבשלמא אי אמרינן אפטרופא עשאה הייתה כוונתו שלא תטול היא כתובתה מאלפים אלו דאפילו לדעת רב האיי גאון והמסכימי' עמו דסבר כל היכא דלא עשאה אלא אפטרופא דבר פשוט דלא מחלה כתובתה ולא אמרו דאמרה יומא חדא שתי במנא דיוקרא כו' אלא בנותן לה במתנה גמור' א"כ יש לומר דלפי זה כתב לבת אחיו האלפים לבנים כדי שלא תטול היא כתובת' מאלפים אלו וכ"ש לדברי החולקים על רב האיי ואומר שגם היכא דעבד אפטרופא קא מחלה כו' משום זה כתב לבת אחיו האלפים לבנים שלא תוכל לטלם כלל וכלל שלא יאמרו מגו דנחתא כו' אין להקשות בזה דיש ליישב ולומר דלעולם מתנה קא יהיב ולמה למכתב ליה לבת אחיו האלפי' כדפרי' יש לומר משום הא קא עביד כדי שתטול בת אחי תחלה האלפים לבנים מזומנים: