אבקת רוכל · חלק ע״א סימן ה׳

ועוד יש ראיה דמרת שולי אינה נעשית אפטרופא מהא דכתב הר"ן וז"ל ומיהו אם פי' בשטר שהוא מקנה לה בהקנאה גמורה ולא בתורת אפטרופא אי נמי שפירש בשטר שתהא רשאה למכור ולתת לאחרים במתנה ודאי קנתה והא בנ"ד כתוב בשטר צוואה ומפורש הקנאה גמורה כמו שהזכיר ה"ה כמונר"ר יוסף קארו י"א ועוד הא דכת' במרדכי וז"ל ואותם נשים יקרות בנות משא ומתן שכתב להן הבעל כל נכסיו לא עשאה אלא אפטרופא משמע מלשון זה דלא אמרינן עשאה אפטרופא אלא באשה הנושאת ונותנת בתוך הבית ולפי זה במדינות אלו שאין מנהגם לשאת ולתת לא אמרינן דעביד אותה אפטרופא למרת שולי אלא א"כ ידוע בה שנשאה ונתנה כו' ותו בנ"ד לא כתב כל נכסיו אלא שייר לבת אחיו אלפים לבנים ולקרוב אחר ת"ק לא מבעייא לדברי ריב"א שכתב בהג"ה במרדכי בשלהי פ"ב בתשובה המתחלת מעשה בא לידינו ונתעלמו ממנו הלכה וז"ל אפי' אם כתב כל נכסיו לאשתו ושייר רק עשרה ליטרא וספר תורה וטלית לצדקה איקרי שיור לבטל האפטרופוסות ולקיים המתנה אפילו לא יחשוב שום שיור אחר שעשרה ליטרא וס"ת וטלית נשארו ברשותו וברשות יורשיו והוי כמו חוב המוטל עליהם לפרוע מחמת נדרו ובין הוא ובין יורשיו יכולי' לשנותו וליהנות מהם אלא שמוטל עליהם לפרוע כדאיתא בפ"ק דערכין האומר סלע זו לצדקה מותר לשנותו בין לעצמו בין לאחר בין אמר הרי עלי בין אמר הרי זו ולכאורה אין חילוק בינו לבין היורשים כל זמן שלא באו ליד גבאי ויכול לשנות הכל לכל הפחות חוץ מס"ת דלקריאה קאי דיותר כרעיה דאבוה הוא ובמקומו לכן אמרתי דלא מיבעייא לדברי ריב"א שהזכרתי למעלה אלא אפילו לדברי האומר עשרה ליטרא וס"ת וטלית לא הוי שיור הראוי לבניו דדמייא לההיא דאמרינן בפרק יש נוחלין אשתו משום אפטרופא ולאחר משום מתנה לשניהם ביחד לההיא גירסא שפי' רשב"ם ומתנה שנתן לאחר לא בטל האפטרופוסות מאשתו משום שיור דהא לא שייר ליורשיו כלום כו' משמע לדבריו דבנ"ד הוא מודה דהוו שיור ליורשים ואם כן שולי לא נעשית אפטרופוסא לפי זה ונראה לי עוד יותר דאפילו לא היה כתוב בשטר צוואה אלו אלפים לבנים אלא לאחרים הוי שיור ואין לדחות ולומר והא איתמר התם אשתו ואחר לאחר במתנה ולאשתו אפטרפ' דיש ליישב כמ"ש החכם השלם הנ"ל התם כשכתב כל נכסי לאיש פ' ולאשתי פלונית יטול פ' כך וכך ותטול אשתי כך וכך לא עשאה אלא אפטרופא וא"ת תינח אי כתב תחלה תטול אשתי כך וכך דהשתא לא הוי הכותב כל נכסיו לאשתו אבל בנ"ד דכתיב תחלה שיטלו בת אחיו וקרובו כל אחד הסך המיוחד להם ואח"כ כתב שאר נכסיו לאשתו א"כ הכא איכא ודאי למימר דהכותב כל נכסיו לאשתו הוי: