ועוד אני אומר דבנ"ד שלא נתן למקבלי מתנה בשוה אלא לזה נתן יותר מזה אפילו אם היה מקדים מתנת אשתו למתנת בת אחותו וקרובו הוה אמרינן דלא עשאה אלא אפטרופא וכמבואר בפסקי הרא"ש ז"ל שם גבי הא דקאמר התם פשיטא בנו ואחר לאחר במתנה ובנו אפטרופא ומשמ' שדין כותב כל נכסיו לאשתי כדין כותב כל נכסיו לבנו ואע"פי שכתב שם הרא"ש שאם כתב כל נכסיו לאשתו ולבנו לאשתו במתנה ולבנו אפטרופא דמשמע דאע"ג דבכות' כל נכסיו לאשתו אמרינן לא עשאה אלא אפטרופא כי היכי דאמרינן בכותב כל נכסיו לבנו אינם שוים לגמרי דבכותב כל נכסיו לאשתו לא חשיש כולי האי דהוי אפטרופא כמו בכותב כל נכסיו לבנו דדבר ברור שלא אמר כן הרא"ש אלא בכותב לאשתו ולבנו ביחד וכדקא יהיב טעמא משום דאשתו לגבי בנו כאחר דמייא אבל כותב כל נכסיו לאשתו ואח' פשיט' שהוא שוה לגמרי עם כותב כל נכסיו לבנו ואחר וכיון דבכותב נכסיו לבנו ואחר כל שלא נתן להם בשוה אפי' הקדי' בנו לאחר חשיב כותב כל נכסיו לבנו דלא עשאו אלא אפטרו' ה"ד לכותב נכסיו לאשתו ואחר ולא נתן להם בשוה דאפילו הקדים אשתו לאחר הוי כותב כל נכסיו לאחר ולא עשאו אלא אפטרופא וכל שכן בנ"ד שהקדים האחרים לאשתו דהא פשיטא דהוי כותב כל נכסיו לאשתו ואיכא למ' דלא עשאה אלא אפטרופא:
אבקת רוכל · חלק ע׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.