אבל אם המעררים הללו יודעים ספר אפשר להם לטעון לכאורה דלא זכתה מרת שולי במתנה זו מדגרסינן בפרק יש נוחלין אמר רב יהודה אמר שמואל הכותב נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפטרופא ואין לדחות טענה זו ולומר דבנ"ד לא כתב כל נכסיו לאשתו שהרי צוה לתת אלפים לבנים לבת אחיו ות"ק לקרובו דאי מהא לא אירייא דהא אתמר התם אשתו ואחר לאחר במתנה ואשתו אפטרופ' ואין לדחות ולומר התם כשכתב כל נכסיו לאיש פלוני ולפלונית אשתי אבל היכא דכתב יטול פ' כך וכך ותטול אשתו פלונית כך וכך לא עשאה אפטרופא דהא ניחא אם כתב תחלה תטול אשתי כך וכך ויטול איש פלוני כך וכך דהשתא לא הוי כותב כל נכסיו לאשתו אבל בנ"ד שכתב תחלה שיטלו בת אחיו וקרובו אותו הסך וכל שאר נכסיו נתן לאשתו ודאי כותב כל נכסיו הוא:
אבקת רוכל · חלק ע׳ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.