והנה הטענה הראשונה שאפשר לטעון כל אדם היא מאחר שבת אחיו יורש' אותו בד"ת אין בידו להעבי' הנחלה ממנה ולתתה לאיש או אשה נכרים ועל טענה זו אומר לו חכמו ישכילו ידם ישימו לפיהם דהא תנן בפרק יש נוחלין המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד ומיעט לא' והשוה להם את הבכור דבריו קיימים ואם אמר משום ירושה לא אמר כלום כתב בין בתחילה בין באמצע בין בסוף משו' מתנה דבריו קיימים ואין לומר דהיינו דוקא במחלק ליורשיו אבל למי שאינו יורש לא דהא תנן תו התם הכותב נכסיו לאחרים והניח את בניו מה שעשה עשוי ופי' רשב"ם ז"ל מילת' דפשיטא היא ומשום סיפא נקט לה ואיתא נמי בגמרא עובדא דההוא גברא שכתב כל נכסיו ליונתן ן' עוזיאל והניח את בניו וזכה יונתן ן' עוזיאל במתנתו ואם כן הדברים שאין בטענה זו ממש:
אבקת רוכל · חלק ע׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.