כרכא דכולא ביה הנבון ונעלה יצ"ו אד"ש כתבך הגיע לידי הנחת מלשאוב מים חיים מבור בית לחם י"ה ה"ה הרבנים השלמים אשר אורם זורח בעת הזאת בגבולכם ואם הרבנים השלמים מרוב ענותנותם משכו ידיהם כמדת הצנועים איך אפרוץ גדרם ומחיצתם אכן שלא להשיב פני כ"ת היקרים ריקם וגם כי מבין ריסי כתבך ניכר שהרבנים השלמים לא משכו ידיהם לגמרי אך שרוצים לשמוע דברי תחלה וע"מ כן קבלתי עלי כי נכון הוא שדבר זה יפתח בקטן כמוני ויסתיים בגדולים ולפי שדברי אגרתך באו סתומים שכתבת שקמו אנשים ורוצים לבטל הצואה ולא פירשת אם באים מחמת טענה הם ומה היא טענתם ע"כ אני צריך לכתוב הטענות שאפשר להם לטעון ולכתוב סתירתם בדרך קצרה להיות דברי מובאים לפני משיבי מלחמת דת שערה בגילוי דעתא בעלמא סגי:
אבקת רוכל · חלק ע׳ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.