אבקת רוכל · חלק ס״ט סימן ג׳

תשובה נראה שצוואה זו קיימת דומה לההיא שאמ' כתבו ותנו מנה לפלוני דהתם בשנתכוון להקנות באותו שטר אבל בשלא נתכוון אלא שיכתבו לזכרון דברים בעלמא להיות לראיה כמה הניח לכל אחד מתנתו קיימת ואין לאותה כתיבה דין שטר כלל ודבר זה כתבו רבינו ירוחם ז"ל בשם הגאונים וגם בטור חשן המשפט כתב כן ולישנא דייק דקאמ' שמא לא נתכוון להקנותו אלא בשט' משמ' דבשטר שהוא בלשון הקנאה הוא הא בשטר שאינו בלשון הקנאה לא ואע"פי שלא נתברר זה בדברי הרמב"ם דהוא העתיק לשון התלמוד כמנהגי בכמה מקומות וכשם שנפרש מאמר התלמוד כך נפרש מאמרו ז"ל וכיון שמאמר התלמוד אינו אלא בשנתכוון להקנות באותו שטר אבל בשלא נמכוון אלא שיכתבו לזכרון דברים בעלמא להיות לראייה כמה הניח לכל אחד מתנתו קיימת עלינו לומר שגם זו היא כונ' הרמב"ם ז"ל ולשון צואה זו מבואר שאינו לשון הקנאה אלא לזכרון דברים בעלמא הילכך נראה שהיא קיימת