ועוד ראיה מדתנן בפ"ה דמקוואות מעיין שהעבירו על גבי השוקת פסול העבירו על גבי שפה כל שהוא כשר חוצה לה שהמעיין מטהר בכל שהוא ופי' הרא"ש בהלכות מקוואות שמי המעיין נופלים לשוקת ומשם נמשכים ויוצאים לחוץ והשוקת הוא כלי ואין מטבילין לא בשוקת ולא במים הנמשכים מתוכו לחוץ דהעבירו על גבי שפה כל שהוא כשר חוצה לה כגון שהיו מי המעיין נופלים מקצתן על גבי שפת השוקת ומקצתן לתוך השוקת כשרים המים היוצאים מן השוקת אע"פי שאסור להטביל בתוכו לפי שהמעיין שנופל על שפת השוקת מטהר כל המים בכל שהוא אע"פי שמי השוקת מרובין מהם מ"מ כל המים מחוברים למעיין ע"י המים המועטים הנופלים על השוקת ונטהרין אע"פי שכבר נפסלו בשאיבה כשעברו דרך השוקת עכ"ל הרי בהדייא דמים שאובים מטהרין על חבורן לפי מעיין כל שהן:
אבקת רוכל · חלק ס״א סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.