אבקת רוכל · חלק ס״א סימן ה׳

ולא ידעתי היכן מצא ידיו ורגליו בבית המדרש וגם הרא"ש בתשובה קרא תגר על המצריכים לנקות מקוה שמימיו נובעים ע"י דלים המנוקבים וכתב שטעות הוא בידם ושהודה מהר"ם לדבריו והביא ראיות ברורות לדבריו וכיון שכן אפילו אם ודאי נפלו לתוכו ג' לוגין מים שאובים כשהיה המקוה חסר לא נפסל בכך כיון דמעיין הוא ואפי' אם נפלו הג' לוגין לתוכו בעוד שמלאי' מים מן הצנו' המקלח דאז אין למקוה דין מעיין וכדתנן פ"ה דמסכת מקוואות מעיין שהעבירו על גבי השוקת כו' העבירו ע"ג בריכה והפסיקו הרי הוא כמקוה ופירשו רבינו שמשון והרא"ש ז"ל דהפסיקו היינו שאין מי הבריכה מחוברים למעיין דמ"מ כיון שחזר צנור המעיין לקלח במקוה חזר המקוה לדינו הראשון וכדקתני בסיפא דההיא מתני' חזר והמשיכו פסול לזבים כו' ומשמע הא לטבילת שאר טמאים דינו כמעיין וכ"כ בהדייא הרא"ש בהלכות מקוואות וכ"כ הטור ועוד אני אומר דאפילו היה המקוה ריקן ומילאוהו מים שאובים אם אח"כ המשיך לתוכו מי מעיין כשר וכדתנן בפ"ק דמקוואות למעלה מעיין שמימיו מועטים שרבו עליו מים שאובים שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעיין לטהר בכל שהוא ואין לומר דשאני התם שקדמו מי מעיין ומשום הכי אין מים שאובין פוסלין אותו דקמא קמא בטיל אבל היכא שקדמו המים השאובים אדרבא איכא למימר במי מעיין הנוטפים בהם קמא קמא בטל הא ליתא דתנייא בתוספתא וכתבה הר"ש והרא"ש בפ"ג דמקוואות מעיין היוצא לתלמי ומתלמי לבריכה ראשונים פסולים מפני שהם נשאבים כיצד הוא עושה נוקבו מעין זקנו כל שהוא ונמצאו מים מעטים מטהרים את המרובים ופירשו דתלמי הוא שם כלי ונוקבו מעין זקנו כל שהוא לבטלו מתורת כלי ונמצאו מים מועטים שמן המעיין לבריכה מטהרין את מי הבריכה המרובים הנשארים עכ"ל הרי כאן שהבריכה מלאה מים שאובים והם מטהרים ע"י מי מעיין המועטים הנופלים בהם: