הנה עד כה כתבתי לפי דרכו של החכם הכותב הספק הנז' שעלה בדעתו שנ"ד יצדקו בו כל המשניות הנז' לעיל אבל לפי האמת הם רחוקים זה מזה כרחו' מזרח ממערב שהרי נ"ד מעיין הוא וכל המשניות דלעיל הם במקוה מכונס ממי גשמים אבל מעיין אפילו כל שהוא אפי' נפלו לתוכו כמה סאין מים שאובים אע"פי שהם רבים על המים שהיו בתוכו תחלה לא נפסל כדתנן בפ"ק דמקוואות מעיין שמימיו מועטים שרבו עליו מים שאובים שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעיין להטביל בו בכל שהוא ובפ"ה דמקוואות תנן מעיין שהוא משוך כגדל ריבה עליו והמשיכו הרי הוא כמות שהיה היה עומד וריבה עליו והמשיכו שוה למקו' לטה' באשבורן ולמעיין להטביל בו בכל שהוא וכן פסקו הרמב"ם והראב"ד והרשב"א והטור והריב"ש והר"ן והמרדכי בשם כמה חכמים וכל הפוסקים ראשונים ואחרוני' דאין מים שאובי' פוסלין במעיין והרא"ש בתשובה קרא תגר על המצריכין לנקות מקוה שמימיו נובעים ע"י דלים המנוקבים וכתב שטעות הוא בידם וכתב שהודה מהר"ם לדבריו והביא ראיות ברורות לדבריו ומוהרי"ק כתב וז"ל לא מצינו מי שיחוש במי מעיין לג' לוגין אלא אותו דעת שדקדק עליו המרדכי דמדקאמ' פוקקין את נקבי הנביעה דאף במעיין קאמר וכן הר"מ חסדאי אלו השנים לבדם הם שמצינו שיקפידו בג' לוגין למי מעיין עכ"ל:
אבקת רוכל · חלק ס׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.