ומ"ש וכל זה שכתבתי יובן אם נודה שנפסל המקוה כו' אבל נקח סברת בעל התוס' אני אומר שלומר דהלכה כיוסף בן חנני לא היה צריך כל האריכות הזה שהרי בהדייא פסק הרא"ש כמותו בפרק תינוקת והרמב"ם והטור והשתא בנ"ד דלוקח בכלי ממי המקוה לא שכיח שישפכו ג' לוגין שהוא חצי רוטול מג' כלים ועוד אני אומר שאפי' אם היו נשפכין ג' לוגין מג' כלים היה מקום להכשיר אם לא ידעו שנפל מכל א' לוג שלם שאם נפל מאחד מהכלים פחות מלוג אינו מצטרף וכמו שכתב רש"י והראב"ד כדאיתא בס' ב"י ועוד שאפילו אם היו נשפכים מג' כלים מכל אחד לוג שלם לא היה נפסל המקוה אלא אם כן התחיל לישפך מהכלי השני עד שלא פסק הראשון וכדתנן בהדייא בפ"ג דמקוואות והא נמי לא שכיח:
אבקת רוכל · חלק ס׳ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.