ומ"ש זאת ועוד שאחר שנתמלא אח"כ כו' כל אורך דברי' אלו ללא צורך והנם מבוארים בלשון המשנה עצמה ומה גם בדברי הראב"ד שהובאו בספר ב"י ומ"ש זאת ועוד כי בנדון שלנו המקוה החיצון אשר לעולם הוא מלא כו' עד דאמרינן גוד אסיק וכ"ש אם הכשר למעלה דאמרינן גוד אחית איכא למימ' אי מהא לא אירייא שהרי על מה שמסיים במשנה החכרת רבי אלעזר בן עזרייא פוסל אלא אם כן פסק פרש"י פוסל דלית ליה גוד אסיק ואפשר שאפילו גוד אחית לית ליה דרבנן דאמרי כתוספתא אין מטבילין לא בתחתונה ולא בעליונה עכ"ל והרמב"ם נראה מדבריו שהוא פוסק כרבנן דלית ליהו גוד אפילו גוד אחית לענין מקוואות:
אבקת רוכל · חלק ס׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.