ועל זה שנסתפקנו הסכמנו לתקן פתח במקוה ויהיה לעולם ועד נעול עד שיבואו הנשים לטבול ואחר שטבלו שיחזרו וינעלו אותו עד היום האחר ועם זה שהוא נעול לא יקחו מימימי המקוה לעולם הבאים לרחוץ וכן עשינו ונמשכה הסכמתינו זאת חדש ימים או שתי חדשים ואחר כך בעטו העם בהסכמה ושברו את הפתח ונשאר כבראשונ' ועתה אחר שראיתי שאי אפשר להעמיד הסכמתנו חזרתי וחפשתי ספר וספרים לראות היש מקום לספקנו זה או לאו ואחר שנתיישב דעתי ראיתי שהאמת כמקומותינו אלה שהמקוואות כלם הם מימימי מעיין ובאי' לתוך המקוה מהמקוה החיצון אשר בבית החיצון מקום שפושטים שם והמקוה ההוא הוא גדול עד מאד וכשהמקוה ההוא מלא עד שפתו אז משם באים הבאים דרך שפת המקוה דרך צנור מבניין למקוה הפנימי אשר הנשים טובלות בו ומאחר שכן מכמה טעמים אין חשש בדבר ראשונה מאחר שהמקוה מחזיק יותר משני שיעורי מקוה א"כ כשנתחסר המקוה משיעורו והמים הנשארים נהפכו כולם למים שאובים כמו שאמרנו אין דבר אחר שיש משפת המקוה עד המים יותר משיעור מקוה וכשבאים מי מעיין במקוה ונתמלא יש במה שנתמלא יותר משיעור מקוה בטלו אלו המים כשרים את הראשונים אשר היו פסולים אחר שיש במים הכשרים יותר משיעור מקוה וכל המשניות כולם לא דיברו כי אם במקוה שלם בארבעים סאה מעלה ומטה זאת ועוד שאחר שנתמלא אח"כ והמים נשפכים דרך שפת המקוה בריבוי עד שיצאו יותר ממילואם פעמים שלש אין ספק שהמקוה כשר שעד שיצא גרסינן במשנה לא עד שיוציא ובביאור הביאה המשנה כך וז"ל בור שהוא מלא מים שאובים והאמה נכנסת לו ויוצאה ממנו לעולם הוא בפיסולו עד שיחשב שלא נשתייר מהראשונים ג' לוגין ופי' המפרש אמת המים כגון מי גשמים הבאים מן המרון ונכנסים לו ויוצאה ממנו הרי מכאן משמע מדקאמר עד שיתחשב דלא בעינן שיצאו המים שאובים קודם שיכנסו בתוכו מים אלא בהיותו מלא ממים שאובים עם המים הנכנסין בתוכו ויוצאין מצד האחר הם כ"כ כשיתחשב המים הנכנסים הם כ"כ שצריך הראשונים כולם עד שיכנסו תמורתם אם לא יצאו בפועל כי המים נכנסים דרך שפת הבור ויוצאים מצד אחר דרך שפת הבור אם הם כ"כ שכשנתחשב אלו הנכנסים בתוך הבור דרך האמה כ"כ שצריך שיצאו המים כולם אשר בתוך הבור עד שיכנסו כל אלו המים שנכנסו דרך האמה אף אם לא יצאו בפועל כחשוב כאלו אלו הנכנסין הוציאו השאובים ונכנסו הם והרי בנדון שלנו שנכנסין דרך הצנור ויוצאים דרך שפת המקוה מריבוי המים והם כ"כ הנכנסים והיוצאים יותר מהמים שנפסלו פעמים שלש ודאי הוי המקוה כשר זאת ועוד כי בנדון שלנו ממקוה החיצון אשר לעולם הוא מלא ויש בו כמה שיעורי מקוה מכשיר הפנימי אף אם יהיה כולו שאוב ע"י הצנור שמצרפן כמו שהביא המשנה בפ"ג ממקוואו' וז"ל בור שבחצר ונפלו לו שלשה לוגין לעולם הוא בפיסולו עד שיצא מנו מילואו ועוד או עד שיעמיד בחצר ארבעי' סאה ויטהרו עליונים מהתחתונים ופירש המפרש מקוה כשר למטה מן הפסול פותקן לכשר כדי שיתחברו ויטהר העליון הפסול מן התחתון הכשר כדאמרינן גוד אסיק וכל שכן אם הכשר למעלה דאמרן גוד אחית ובנדון שלנו דכשר למעלה שמשם באים המים לתוך הפנימי כו':
אבקת רוכל · חלק נ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
