אבקת רוכל · חלק נ״ט סימן א׳

נסתפקנו על מקוה יש בו יותר משני שיעורין והוא בבית המרחץ והוא מימי מעין הבאי' לתוכו דרך צנור קבוע בקרקע ודרך הבאים לרחוץ ליקח מהמים ההם אשר במקוה בכלי עץ ומוליכים אותו הכלי מלא ממימי המקוה כדי לערב עם המים חמים כדי לצננם ולרחוץ בהם ולפעמים נפסקים המים הבאים דרך הצנור בתוך המקוה באופן שלפעמים בלקיחתם תמיד מים מהמקוה ההוא כדרכם יום יום נחסרים המים מהמקוה עד שלא נשאר במקוה שיעור מי מקוה ואז פותחים הפ"קה ובאים המים במקוה עד שיתמלא המקוה והמים שטים ונשפכי' דרך מעלה על שפת המקוה יותר מכמה שיעורי' מקוה ונסתפק לנו אם המקוה ההוא אחר שלא הורקו המים הראשונים אשר ע"י שאיבת הכלים אשר לקחו ממנו ונחסרו נשארו פחות משיעור מי מקוה ונהפכו כל המים ההם מים שאובים שבלקיחת המים עם הכלי ההוא נשפכים מהמים אשר בתוך הכלי בתוך המקוה וכשהמקוה חסר משיעורו נהפכו כל המים אשר בתוך המקוה מים שאובים ואח"כ אף אם הרבה בו מים כשרים אין מועיל דבר והרי המקוה אף יש בו שיעו' מקוה ויותר אח"כ כשפותחים הפקה הרי הוי כל המים שאובים ופסולים לטבילה אחר שלא הוריקו המים מהמקוה מכל וכל או אם נאמר שאחר שהמים נשפכים דרך מעלה מרבוי המים הזוחלים לתוכו והרי כשנתחשב יוצאים מהמים דרך מעלה יותר מהמים אשר היו מקודם במקוה כשנפסל והוי כההיא דאמרינן פ"ג דמקוואות כיצד הבור שבחצר ונפלו לו שלשה לוגין לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מילואו ועוד ופירש מפרש המשנה כגון מקוה שיש בו עשרים סאה ונפלו לתוכו ג' לוגין מים שאובים ונתמלא אח"כ מי גשמים לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו עשרים סאה שהיו שם תחלה ועוד מעט יותר למעט שלשה לוגין ומדקאמ' עד שיצא משמע שרבו הגשמים שנכנסו במקוה עד שיצא דרך פיו מלואו ועוד וא"כ בנדון שלנו הרי יצאו והוי המקוה כשר או דילמא שאין המקוה כשר עד שיוציאו בידים כל מי המקוה עד שלא ישאר כלל ואז כשיתמלא המקוה מהמים הבאים לתוכו דרך הצנור יהיה כשר ויהיה פי' עד שיצא עד שיוציא כו':