אבקת רוכל · חלק נ״ו סימן ד׳

במקוה שהיו באים לו המים דרך צנורות תחת הקרקע ומהצנורות לשוקת ומהשוקת למקוה והוחז' המקוה הזה בכשרות זה כמה ימים ושנים יען נעשה ע"י חכמים אנשי מעשה ועתה אירע העניין שנבדק ונמצא שהמים הבאים מהצנורו' לשוק' היו באים לשוקת דרך נקב שהיה בשוק' מצדו והיו יוצאים ג"כ דרך נקב אחד מן הצד למקוה ומהנקב עד קרקעי' השוק' היה בו כדי להחזיק כמה רביעיו' מים וחכמינו ה"ר יוסף מזרחי קם בריהטא בנפש מרה ובדעת חסרה בתוך קהל ועדה לתורה ולתעודה חתום תורה דעו לכם כי לא עלתה לנשיכם טהרה וכשומענו דבריו אחזתנו רעד ורעדה וניגש אליו ונאמר לו למה תעשה כה לעבדיך ותשים חמדת קהל כבני כושים ועיבל וכילדי עיפה ואפר צבי עופר אנא תמצא לנפשך כופר היה לך לדרוש ולחקור השיב לנו כי מה צורך לחקור ולדרוש כי ידוע הוא כי מקוה כזה פסול סוף דבר כי חקרנו ודרשנו וראינו שאין בדבריו ממש ורובינו לא שמענו לו באומרנו העמיד המקוה על חזקתו ועם היות שראוי לתקנו למהיום והלאה מ"מ למה שעבר נעמידהו על חזקתו שמא היום הושמה השוקת הזאת ועוד שאפילו אם תמצא לומר שהיא הוא השוקת מ"מ לא נבדקה כראוי שהבודק אותה שם ידו בתוך השוקת בעוד המים והטיט בה ובדוחק הכניס ידו עד הנקב שבצד לבד ואולי יש נקב אחר בקרקעיתא ועל הכל היות מים שאובים מחלוקת אם הם דאורייתא או דרבנן ולפיכך לא חששנו לדבריו ועכ"ז קצת מהמון העם פירשו על פיו מנשותיהם עד יטבלו טבילה אחרת כפי סברתם במקוה כשר ועכ"ז לא סמכנו על דעתינו ושלחנו מבינותינו איש נבון וחכם לקושטאנטינא רבתי יען היותה קרובה לנו לראות מה יורונו משם רבני עולם אשר שם וכשומעם דברי שלוחנו ענו כולם פה אחד ואמרו דבר זה פשוט הוא שמקוה זה כשר אליבא דכולי עלמא וזה היא מחלוקת ישנה בין הרב כמוהר"ר יוסף קארו נר"ו ובין הרב כמוהר"ר יוסף טאייטאצאק זלה"ה ובענין כזה אין להוציא המקוה הזה מחזקת טהרה כאשר נכתב באורך בספר בית יוסף ולדעתו דעתינו נוטה כי לשון הרשב"א מורה כפירושו בה ואף לדעת כמוה"ר יוסף טאייטאצאק זלה"ה אינו חולק בנדון זה מכמה טעמי כאשר תראה באורך וא"כ הדבר פשוט והוא מושם בדפוס למה נטריח עצמנו להעתיקו הלא לפניך הוא וכשומעו דבריהם הנבון כה"ר אברהם שלוחנו לקח לו ב"י והעתיק הלשון אות באות תיבה בתיבה כמו שהוא ועם היות שלא היה לו צורך להעתיקו מאחר שהרבנים הורו שבנדון כזה מקוה זה כשר וכשר בעבור הראות לכל המונינו ומה יופיו ומה טובו כי לא זכינו להיות אצלנו ספר אחד מהם וכדי שלא ליתן פתחון פה לבעל הדין לחלוק טרח להעתיקו ולא עוד אלא שבביאתו לבירוסא שאל ג"כ לחכמים אשר שם וגם הם ענו כאשר ענו רבני קוסטאנטינא ובעבור שלא יהא לב איש עליו נוקפו חלה שלוחנו להחכם כמוהר"ר גבריאל יצ"ו שישיב מה שיראה בעיניו בזה כאשר נעתיק ונשים לפני הדרת יפעת שפעת חכמתו בע"ה: