תחלת דברינו וראשית בכורינו נשאל עזר מאשר נתן במעכ"ת כח לעשות חייל בהתחלתינו לשאול בשלום מע"כת שועינו ויקרנו ציץ נזרנו הודנו והדרינו אורנו וצור ישענו מתקנו וצוף זכרנו עבדיו המשחרים פניו בכתבינו וספרינו כדי להתאבק ולהתדבק בקשור חזק בחוט אהבתו ולהמש' בעבותות הדרת חבתו ולבקר תמיד בהיכלו כי כמה ריעים דודים חבר העט והספר להיותם אחדים והנה עתה לא נשאר לעבדיך כי אם להשתעבד עצמינו בחבור העיות כי נפשותינו נשוקות ולייות וזה חסדו אשר יעשה עם עבדיו שעל מכתבינו יעננו כי על זה אנחנו תואבים וחומדים ואליו נשענו עינינו ולתשובתו כלתה נפשנו וכאפרכסת נפתחה אזנינו ולמען קדוש ישראל אשר אדונינו עומד לפניו ישלח ידו אל העט והדיו ויאכילנו מראשית תבואת פיו ופריו יען כי תשוח עלינו נפשנו העשוקה ואש תבערה תבער בנו ולבנו זחול בקרבנו ובמסתרים מר יבכיון וכנהמת ים יהמיון על מעשה שהיה פה קאסר:
אבקת רוכל · חלק נ״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.