והנראה לי בזה מוכרח כי מחלוקותם תלוי בזה כי לדעת הרשב"א שוקת יהוא היתה כלי ואע"פי שהיתה כלי שייך בה ערוב מקוואות כשפופרת הנוד מבלי שיצטרך שיהא הנקב סמוך לשוליים כמו שפירשתי והרא"ש והרמב"ם סוברים דשוקת יהוא לא היתה כלי רק כמו שוקת שבסלע ולכן שייך בה ערוב מקוואות אמנם אם היתה כלי היו המים נפסלין משום שאיבה אם לא היה הנקב סמוך לשוליים וכשפופרת הנוד וכ"כ הרשב"א באותה תשובה פירוש שוקת יהוא אבן חלולה וכלי היה והיה בצד המעיין כו' הרי גילה יסוד דעתו שסובר ששוקת יהוא כלי היה ואפי"ה הביאוה בפ"ק לענין ערוב מקוואות משמע דבכלי נמי שייך דין ערוב מקוואות והרא"ש כת' בתשובותיו כלל ל' סי' ד' וז"ל אבל לפי סוגייא דפרקא קמא דיבמות דמייתי לענין ערוב על כרחין איירי בשוקת שבסלע שאינו כלי ע"כ הנה גם הרא"ש גילה יסוד סברתו ששוקת יהוא לא היה כלי:
אבקת רוכל · חלק נ׳ סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.