אבקת רוכל · חלק נ׳ סימן ו׳

ואגיד דעתי לכ"ת דרך כלל בדברי הרשב"א ואח"כ הוכיח סברתו ואכריח אותה לפי קוצר דעתי מתוך מתני' דסוף פ"ד דמקוואות השוקת שבסלע כו' היתה כלי כו' וכמה יהא בנקב כו' ומעשה בשוקת יהוא כו' ואבאר כי הוא אינו סותר דברי הרא"ש והרמב"ם אבל מודה בהם רוצה לו' במה שפירשו בהעבירו על גבי שפה כי פירושם בזה מוכרח מתוך לשון המשנה כאשר כתבתי נראה לע"ד שדעת הרשב"א שמעיין שהעבירו על גבי השוקת מתכשר אפילו לטבילת אדם אחד מתרי גווני או שהעבירו על גבי שפה וכמו שפירשו הרא"ש והרמב"ם או שנכנסים המים לשוקת דרך נקב כשפופרת הנוד אם יש במים שבשוקת עם מי המעיין ארבעי' סאה משום ערוב מקוואות דערוב מקוואות כשפופרת הנוד וה"ה והוא הטעם אם יוצאים מתוך השוקת ג"כ דרך נקב הנוד כשפופרת הנוד והולכים במקוה ובלבד שלא יפסקו אלא שיהיו תמיד מחוברים למי מעיין ולכן באותה התשובה אשר שלח לפאס' רבי משה ן' זכר אשר שאלו לו מעיין נובע והמים הולכים בצנורות תחת הארץ ומתקבצים בחפירה אחת ובחפירת כלי שמתקבצים שם המים ומשם יפרד כו' ולפי שידעתי כי השאלה והתשוב' הזאת נמצאת ביד כ"ת איני מאריך בה הנה השואל לא פי' אם אותו המעיין עובר על שפת הכלי או אם נכנסים ויוצאים המים דרך נקב כשפופרת הנוד או קטן ממנו ולכן פי' לו כל הצדדין וראשונה גלה לי שאם המים עוברים על גבי השפה כיון שהמים מחוברים למעיין אם יש ארבעים סאה במים שבין המעיין לכלי מטבילין אפילו בתוך הכלי והביא מתני' דמעיין שהעבירו על גבי השוקת וכתב וכמו ששנינו מעיין שהעבירו על גבי השוקת פסול העבירו על גבי שפה כל שהוכשר חוצה לו ואח"כ כתב ואם הכלי נקוב כשפופרת הנוד ונכנסים מי המעיין שיש בו ארבעים סאה דרך הנקב אע"פי שאין בתוך הכלי ארבעים סאה טובלין ומטבילין כו' הנה דעתו מבוארת ומבוררת כאשר כתבתי: