וכתב עוד ומיהו בכל דהוא סגי ואע"פ שכתב הרב המגיד בפ"ט מהלכות מלוה ולוה שכתבו קצת מפרשים שאע"פ שאין לו נותן שכר עמלו ומזונו מותר כל שאחריות הדרך ברשות מוכר התוס' והרא"ש עיקר ואע"פ שבדברי הרמב"ם בפ"ח בדין הרבית ששוה עתה דינר כו' כתב ה"ה שאולי הוא ביאור לטרש' דרב חמא לא הוזכר אלא העלת עמלו מ"מ לא פסקה הרב המגיד דזהו פי' טרשא דרב חמא אלא באולי קאמ' לה וגם מדין המוליך חבילה שכת' בפ"ט ולא הזכיר מעלת עמלו אין ראיה דסירכא דגמ' נקט שלא הזכירו ונראה לי דהנהו דשקלי טרשא דרב חמא מותר להם להחליף סחורת רב חמא באחרת דמכר סחורתו והלוואתו באים כאחד והוא הדין נמי לפרוע חובו באותה סחורה שרי שכל שלא פרעה בחובו עדיין ברשות מוכר קיימת ופרעון חובו והלוואתו באים כאחד וכדאמרינן בפ"ק דקדושין דגיטו וידו באים כא' וכן הם דברי חכמים בכל מקום בשני דברים הבאים כאחד דתרוייהו שייכי ונראה שאם הלוקח מוכרה בהמתנה והמוכר לא קבל עליו אחריות עד עת מכירתה הוה ליה כמקבל עליו אחריות הדבר בהליכה ואח' שמכרה הלוקח הוה ליה בחזרה שאין צריך המוכר לקבל האחריות עליו:
אבקת רוכל · חלק ה׳ סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
