והרא"ש כתב וכי תימא כיון דאחריות הדרך על רב חמא מה הוא צריך לטעם זה דניחא להו דליקו' ברשותיה הא תנן לקמן המוליך חבילה ממקום למקום ומצאו חבירו ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שמעלים לך במקום פלוני ברשות מוכר מותר ברשות לוקח אסור וי"ל דהתם מייר' במעלה לו שכר עמלו ומזונו כי היכי דלא להוי רבית מוקדמת אבל הכא רב חמא לא הוה יהיב להו מידי הלכך אצטריך לטעמא דניחא להו עכ"ל וכן כתבו התוס' לקמן גבי ההיא דמוליך חבילה ונראה לי שמה שאמר ומזונו אשגרת לישן הוא ולאו דוקא דכשהוזכר מזונו במתני' דאיזהו נשך גבי מושיב תרנגולים למחצה לא על מזון האדם אתמר אלא על מזון האפרוחים כדפרש"י התם והכא לא שייך אלא שכר עמלו לחוד וכן כתב המרדכי בשם מהר"ם שצריך ליתן לו שכר עמלו ולא הזכיר מזונו:
אבקת רוכל · חלק ה׳ סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.