ודע דבגמ' אמרינן בסורא אזלי ארבעה ארבעה בנפי אזלין שיתא שיתא יהיב רב זוזי לחמריה ומקבל עליה אונסא דאורחא ושקיל מיניה חמשה ונישקול שיתא אדם חשוב שאני ולכאורה תשמע דלאו מדינא קאמר אלא ממדת חסידות כדי שלא יבואו בני אדם לזלזל ברבית ותדע דלא מדינא דגרסינן תו התם בעא מניה רבי אסי מרבי יוחנן מהו לעשות בגרוטאות כן א"ל בקש רבי ישמעאל ברבי יוסי לעשות כן בכלי פשתן ולא הניחו רבי ופרש"י דדוקא בתבואה שרי דמידי דשכיח הוא דאזלי ואתו כל שעתא ושייכי בה טעמי דלית בגמ' אבל בשאר פרקמטיא לא שייכי והרי רבי ישמעאל ברבי יוסי אדם חשוב היה משמע דאילו הוה תבואה הוה שביק ליה דאי לאו הכי מאי ראיה מייתי וכ"ש ללישנא אחרינא דבקש רבי לעשות כן בכלי פשתן ולא הניחו רבי ישמעאל ברבי יוסי דהא ודאי רבי אין בישראל חשוב ממנו ואפ"ה טעמא דלא שבקי משום דהוה שאר פרקמטיא דאילו הוה תבואה הוה שביק וא"כ כי אמרי' אדם חשוב שאני מדת חסידות' אמרי' ולא מן הדין אלא שמצאתי להרמב"ם שכתב בפ"ט מהלכות מלוה ולוה דאדם חשוב אסור לעשות זה ואפשר דאסור דנקט לאו דוקא מכל מקום בהנך טרשי דרב חמא ודרב נחמן למאן דפסק כוותיה אין אדם חשוב אסור לעשותם ואפי' מדת חסידות ליכא דכיון דרב נחמן ורב חמא לא חיישי אנן נמי לא ניחוש:
אבקת רוכל · חלק ה׳ סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אבקת רוכל, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.